19:20 20/11/2017 | ב׳ בכסלו ה׳תשע״ח‎
המייל האדום

מונולוג מצמרר של מתנדב זק”א ירושלים

י״א בטבת ה׳תשע״ז
שמוליק סופר | 0
יומנו של מתנדב זק”א .
בשורה התחתונה אנו מתנדבי זק”א
מסוגלים למראות קשים ,
רגילים לחוויה הקשה של טיפול בהרוגים ונרצחים,
סופגים עמוק את השכול והכאב ,
מפנימים את הטרגדיה שבגינה אנו נמצאים בזירה,
חשים את הזוועה המטורפת סביבנו,
חיים את עשיית החסד של טיפול בהרוגים..
תקופה של 3 שנים שבה אנו נמצאים באין ספור פיגועי טרור בתקופות פחות או יותר בוערות אבל  זו תקופה שהשטח בוער.  הדם נשפך . נדקרים ונדרסים בכל פינה בבירת ישראל ירושלים  . עוד נרצח ועוד הרוגה, עוד גופה ועוד שלולית דם , הראש כבר מבין שזו השגרה שלנו , זה חיינו, המציאות מתפוצצת לנו בפנים בכל פיגוע מחדש ומביאה איתה בשורה מרה וטראגית על עוד מספר פצועים והרוגים .
אנו נהיה שם תמיד כדי
“להציל מי שאפשר ולכבד מה שנשאר “
לעולם לא כתבתי פוסט שבו אני פורק את רגשותיי, משתף את הרשת הווירטואלית עם כל המשתמע מכך , מספר ומסביר על קצה המזלג את מה שעובר מתנדב זק”א בטיפול בגופות הנרצחים פיגוע אחרי פיגוע לצד השגרה של תאונות דרכים , נפילות מגובה, רצח, התאבדויות, שריפות קטלניות, ועוד מספר רב של יצירות משונות של מלאך המוות שאנו מטפלים בתוצאותיו.
הפיגוע היום בארמון הנציב הוציא ממני מה ששום פיגוע אכזר אחר לא הצליח לעשות לי , לא 4 נרצחים בפיגוע בהר נוף , ולא הירי בשער שכם בפיגוע שמצאה את מותה שוטרת מג”ב , ולא עוד עשרות אירוע טרור ושגרה שמכים בנו ללא סוף על הפצועים ועל ההרוגים .
הפיגוע היום אני בפגישת עבודה במשרד בשכונת בית וגן , שומע את הדיווח במירס של מד”א תוך כדי המירס  של זק”א מתחיל לדחוף מתנדבים לצאת לזירת הפיגוע … ברגעים הראשונים עשיתי חישוב שאני לא הכי קרוב למקום והנה זה בטח עוד פח”ע שגרתי של דקירה/ דריסה של 2 עד 3 נפגעים ומחבל מנוטרל במקרה הטוב …לא ייחסתי חשיבות משום מה . …
עוברת חצי דקה משמעותית …
דיווח נוסף נשמע במירס על אר”ן אר”ן אר”ן בשכונת ארמון הנציב
אני תופס את הקסדה מלביש מעיל תוך כדי ריצה לאופנוע , עף לכיוון הזירה המדממת והקשה בפעם ה – מי סופר כמה …
אני מגיע לזירה תוך כדי פינוי הפצועים האחרונים מעמיס לאמבולנס פצועה עם שבר ברגל בוכה בהיסטריה שאין לתאר במילים, בועז הנהג דוהר קדימה . זהו אין פצועים בשטח .
הכאוס בשטח נרגע , כוחות עוזבים את הזירה והנה מגיעה דממת המוות !!!
על דשא ירוק צמחייה ירוקה ושמש זהובה של יום חורפי שוכבים להם 4 גופות נרצחים פזורים בין  גלגלי משאית אימתנית ורצחנית , דם קדוש נספג באדמה קרה .
4 צעירים שחייהם נגדעו ברגע . עוד 4 משפחות הרוסות . עוד 4 נרצחים קדושים וטהורים. 4 עולמות מלאים בחיים שברגע פסקו כאילו מישהו לחץ על מתג והוריד את חייהם לשאול תחתית .
סורק את הזירה ובוחן את אופי העבודה שלנו לקראת העבודה הקדושה של חסד של אמת , מסתובב בין תרמילים , ציוד רפואי שהיה אמור לעזור אולי להצליח להחזיר חיים בנפגעים,  ציוד אישי של הקרבנות, מתחלקים לצוותים ומתחילים בעבודה .
ניגשתי עם חבר קרוב שטיפלו  יחד באין ספור מקרים לטפל באחת הקרבנות  ושום דבר לא הכין אותנו לדבר הבא ….
אנחנו עוזרים לקצין המז”פ ולנציג צה”ל בזיהוי גופת הקצינה, תוך כדי טיפול שומעים את הטלפון של הקורבן .
אבא מתקשר .. אבא מתקשר.. אבא מתקשר.. אבא מתקשר..
מחזיקים את הטלפון כאילו קופאים על המקום 4 אנשים עם הרבה מאוד ניסיון וטיפול באסונות לא מצליחים לתפקד !!
קדושה וטהורה עלית השמימה אבא שלך מחפש אותך בטלפון ומתקשר בלי סוף אבל עדיין לא יודע שאבא שבשמים קיבל אותך בחיבוק ואהבה .
נהרגת על קידוש השם .
יהי זיכרונך ברוך  .
חיים ב.
מתנדב זק”א